חרדים לחיילים

כן לגיוס או לא,  האם זאת שאלה בכלל שצריכה להשאל?

מדוע ולמה יש התנגדות לגיוס ולמה לא מגיעים להסכמה ?

במדינה קטנה  שבה יש דעות רבות כל כך יש המתירים על עצמם והאוסרים על עצמם לגייס את בניהם ובנותיהם לצהל .

כמו על כל נושא בעולם גם בנושא זה ניתן להתוכח עליו שעות ארוכות מי צודק יותר , למה וכיצד, אך זה בכלל לא משנה לאור העובדה שכאשר חושבים על הפשט של הדבר מגלים בו עולם ומלאו .

כאשר ילד גודל ומגיע לבגרותו מקבל צו ראשון בדואר הקורא לו להתיצב ולהתחיל בהכנות לקראת גיוסו , לאחר שעוברת שנה והוא מסיים את לימודיו וסופר את ימיו לקראת היום בו הוא מצתרף למערך הצהלי ולא משנה באיזה תפקיד.

ישנם אנשים/אזרחים בכל פילגי האוכלוסיה אשר מעדיפים כי בנם או ביתם אינם ישרתו בצהל כל משפחה וסיבותיה היא, ישנם משפחות שמפחדות מאד על ילדיהם לאור מקרים רבים שקראו ולאור המרחק מן הבית , ישנם הורים שמחנכים את ילדיהם באופן מסוים וחוששים שמא הילד יהיה רחוק מין הבית ילמד מהדרכים האחרות  וידבק באנשים הפחות טובים  ואולי אף ילמד ממעשיהם .

לעומתם יש את ההורים  שמגדלים את ילדיהם בסביבה שונה בה כל ילד חולם על תפיקידו הצבאי מגיל קטן וכך נעשה ללוחם גדול או לתפקיד חשוב בצבא .

להורים אשר חוששים לשלוח את ביניהם לצהל עקב הדאגה בשלומם נוכל להגיד כי הם הורים ככול ההורים אשר שנתם אינה שנת מנוחה כאשר הבן לא בבית אך הם יכולים להיות גאים מאד בבנם אשר מגן על המדינה –על הבית  וכן להתפלל שבנם יחזור בשלום וללא פגע , אך להורים אשר דואגים כי בנם יסור מן הדרך אם יוציא את ראשו מביתו בפעם הראשונה  בחייו ויהיה חשוף לכל תאבות העולם ויעמוד בפיתויים אשר אולי לא עמדו קודם בפניו ויעמידו אותו בפני הניסיון ,יקשה עלינו הדבר להבין או להסביר להם כי אפשר גם אחרת וכן ניתן לשמור על הדרך איתנה וחזקה  שהרי זה צבא יהודי שמגן על עם ישראל ואילו חיילים יהודיים בנים משלנו שמוסרים את נפשם.

גם אני במלואות לי 18 שנה סיימתי כמו כולם את לימודי בתיכון והתבוננתי לעבר העתיד ומה צופן לי בחובו, הורי שחזרו בתשובה בילדותי לא  חינכו אותי שעלי להתגיס אך אם זאת הרגשתי צורך להיות חלק מין התרומה לעם ולמדינה וישר עם קבלת הפטור ניגשתי לאחת מעמותות השרות הלאומי לצורך גיוס למען המטרה הנעלה והכן מהר מאד התברגתי במערכת טובה שלימדה אותי לעשות הרבה למען ולעזור לקהילה , הייתי מאד גאה בעצמי וגם ההורים שלי תמכו בי מאד על כך, לא יכולתי לעמוד מנגד כאשר אני רואה בצמתים ובמחסומים השונים בארץ ואפילו בערים הגדולות בימים עמוסים במבקרים, חיילים אשר עומדים בתנאי השטח הקשים על מנת לשמור ולהגן בגופם על הארץ שלנו .

האמונה שלי באלוקים גדולה מאד למי שתהה לרגע , אני מאמינה שהאלוקים הוא זה ששומר עלנו מלמעלה ועוזר לחיילים לעמוד במשימת הקודש שלהם, אבל כמו בכל דבר בחיים אלוקים עוזר למי שעוזר לעצמו ולא למי שמפקיר את השטח.

באם יש מחלוקות בעם או הבדלי דעות כדאי מאד שיקום האדם שידאג לגישור הפערים ולא משנה מי הוא יהיה אם מעולם הרבנים או אחד משרי הממשלה.

אני בטוחה כי ניתן להגיע להסכמה בעינן גיוס החרדים (אין הכוונה כאן לאותם חרדים אשר כן מתגיסים וכן לוקחים חלק בנטל ) אותם המתנגדים , אולי יפתחו להם יחידה מיוחדת כך שיוכלו לשמור על עצמם ולהקדיש זמן לתפילה או אולי ישלחו אותם לתפקידים מסוימים שיבחרו במיוחד עבורם , אני בטוחה כי ישנם פתרונות שאפשר להתגמש בהם אבל אין ספק שהצבא שלנו עושה עבודת קודש וכולם צריכים לקחת חלק במינימום האפשרי.

אשמח לשמוע את דעותיכם בעינין.

  

עלינו rotem